פסק-דין בתיק ת"ק 35681-07-11

בכתב התביעה עותרת התובעת לחייב את הנתבע לפצותה, כאשר שלח אליה, למכשיר הפלאפון הסלולרי שלה, 20 הודעות פרסומת, הן "הודעות ספאם", בניגוד להסכמתה ולרצונה וזאת עשה תוך פרק זמן קצר של כ-9 חודשים.

כבר מיד לאחר קבלת ההודעה הראשונה, הודיעה התובעת לנתבע כי הינו נדרש לחדול מלשלוח אליה הודעות שכאלה, אך הנתבע המשיך במעשיו.

3 הודעות נוספות של התובעת אליו כי יחדל ממשלוח ההודעות אליה - אף הן לא נשאו פרי.

זאת ועוד; אף לאחר הגשת התביעה נשלחה עוד הודעה נוספת אחת ובסה"כ - 20 הודעות.

הנני מקבלת כמהימנים עליי את כל דברי עדותה של התובעת ואת אשר פירטה בכתב תביעתה.

הנני קובעת כי ההודעות ששלח הנתבע לתובעת הינן בבחינת "פרסום דבר פרסומת" והינן עונות על האיסור שנקבע בסע' 30א'(ב) לחוק התקשורת (בזק ושירותים) תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק").

הנני דוחה את טענת הנתבע כאילו אין בהודעות ששלח משום דבר פרסומת, בקובעי כי אין בה ממש.

הנתבע מאשר מפורשות כי עיסקו הינו יחצנות. משמע - קידום עסקיו שלו, או של אחרים, תוך פרסומם.

אין אף בכל יתר טענותיו שבכתב הגנתו כדי לשמש לו כהגנה כנגד התובענה.

הנני דוחה אף את טענותיו של הנתבע כאילו ענייננו בהיכרות אישית שלו עם התובעת, המתירה לו לשלוח אליה את אותם מסרונים.

כאמור, נתתי אמון בדברי עדותה של התובעת לגבי נסיבות שליחת ההודעות אליה ואף קיבלתי כי שלחה אל הנתבע 4 הודעות חד משמעיות, הדורשות ממנו להפסיק לשלוח לה את הודעותיו.

זאת ועוד, גם אם אכן קיימת היכרות בין השניים, אין בה בלבד משום מתן היתר לנתבע לפנות אליה באותן הודעות שהינן, אכן, מטרידות וזאת מבלי לקבל מראש את הסכמתה ובהמשך אף מבלי להפסיקן למרות דרישותיה אליו כי יעשה זאת.

הנני קובעת כי הוכח שהנתבע עבר על קביעות החוק הנ"ל ביודעין, תוך שהינו ער לכך כי התובעת מתנגדת נמרצות לקבלת הודעותיו והינו ממשיך ועושה זאת כדי לקדם את עסקיו, תוך שהינו כופה עליה את קבלת פרסומיו.

הנני דוחה אף מכל וכל את טענת הנתבע כאילו ענייננו בזוטי דברים.

המחוקק קבע כי מעשים שכאלה הינם ברי עונשין ופיצוי, ברמה הפלילית והאזרחית ועל פסיקת  הפיצוי ליתן ביטוי לאינטרס הציבורי המתקיים במניעתן של תופעות שכאלה.

בסע' 30א'(י)(3) לחוק הנ"ל, נקבעו השיקולים לעניין קביעת גובה הפיצוי שיוטל על המפר את קביעות החוק.

בענייננו, כאשר עיסוקו של הנתבע כרוך בפרסום, קיים אינטרס ציבורי מובהק באכיפת החוק עליו והרתעתו מפני הפרתו.

הנני מתחשבת לעניין הפיצוי בכמות הגבוהה יחסית של ההודעות שנשלחו לתובעת, תוך פרק זמן קצר של מספר חודשים, ברם החלטתי שלא להטיל עליו את הפיצוי המלא שנקבע בחוק.

כל זאת, בהתחשב בכך שהודעותיו, הקצרות, לא גרמו להיצף התובעת באותם פרסומים ואלה היו ספורים, אם כי בסך הכל עלה מספרם עד ל-20 הודעות.